לאחרונה פונים אלינו אנשים שונים כדי שנייעץ להם כיצד לנהל שיחות קשות שהם מתכוונים לנהל. מהשיחות שחשוב ונכון לערוך אבל שהם יודעים שעלולה להיגמר בפיצוץ ממנו הם היו רוצים להימנע. ומחפשים לשמוע עצה או פרקטיקה נכונה, מעין מתכון קסם לאיך השיחה תצליח כמו שהם מתכננים.
יש המון מה לכתוב ולפרט על ניהול שיחות קשות ואנחנו בטוחים שבהמשך עוד נרחיב על הנושא הזה לא מעט. אבל לאחרונה קפץ לנו סרטון שמחלקת הדיגיטל של "כאן 11" פרסמה שנקרא "מתווכחים על המהפכה המשפטית - בספא מפנק! | בואו נרגע".
בסרטון, שמחולק בעצם לשני חלקים, רואים את אהוד עזריאל מאיר מנחה שיחה בין שני עורכי דין משני הצדדים השונים של המחלוקת המשפטית-פוליטית הקשה. אממה, כדי שהרוחות לא יתלהטו יותר מידי, ויגרמו לכולם להפסיק להקשיב אחד לשני (כמו שדיונים אלו נוטים להיות), שני עורכי דין התדיינו בעודם עוברים מסאז' על ידי שני מעסים מקצועיים. המטרה הייתה לייצר אווירה מרגיעה בסיטואציה שככל הנראה תהיה נפיצה ובכך לנטרל ההתלקחות של השיחה למחוזות לא נעימים.
אז איך מתכוננים לשיחות קשות? ומה כן כדאי לעשות?
בעוד ש"עיסוי-שיחות-קשות" הוא רעיון מקורי אך לא מאוד נגיש ופרקטי ברוב המקרים, יש חכמה גדולה בלנסות לייצר את הסטינג המתאים, את הרקע, את האווירה, כדי לייצר מרחבים יותר נוחים לערוך שיחות לא נוחות.
הנה כמה שאלות שאפשר לשאול על 'סטינג' של השיחה:
מי צריכים להיות הנוכחים בשיחה? כשאני מארגן אירוע אני חושב מי אני רוצה שיהיו הנוכחים, גם בשיחות אנחנו צריכים לשאול את עצמינו מי צריך להיות באותה שיחה והנכחות של מי יכולה לעזור ולסייע לנו בקידום הנושא עליו אנחנו רוצים לדבר. לדוגמה - שיחה על נושא קשה משפחתי יכולה לקרות בפורום משפחתי רחב או בפורום של המשפחה הגרעינית, או בפורום של אחד על אחד עם אותו בן משפחה איתו רוצים לדבר.
מקום שקט או דווקא מקום פומבי יגרום תחושה נינוחה יותר? לכל מקום הייתרונות שלו, הנושא של כל שיחה יכול לדרוש ווליום ופומביות אחרת. המרחב חיצוני יהיו רעשים חיצוניים שיכולים להוות מיסוך של השיחה ויציאה ממקום מוכר ובטוח, לפעמים גם כדי לא לייצר תחושה של ביטחון של אחד על פני השני יבחרו במקום חיצוני ונטראלי. לעומת זאת שיחה במקום שקט יכולה לאפשר וויליום יותר נמוך ואולי גם ביטוי רגשי פחות מבוקר ומפוקח ויותר טבעי.
האם כדאי לי להכין את האדם השני מראש? או נכון יותר "להפתיע"? האם ההכנה תועיל לי בשיחה או לא? זאת צריכה להיות שאלת המפתח. אם אני מצפה שהצד השני יגיע עם פתרונות לבעיה עדיף שאני אתן להם זמן להתכונן ולחשוב על כך לפני כן. לעומת זאת יכול להיות שהכנה של הצד השני תגרום להם להתחמק מהשיחה או להתכונן עם תירוצים ולכן להפתיע אותם יכול לאפשר להם להקשיב לטענות באמת ולא רק לנסות לברוח ממנה.
איך כדאי לנהל את השיחה? יש אנשים שיותר נוח להם לתקשר דווקא כשיש פעילות אחרת תוך כדי כמו הליכה, בישולים, נהיגה או עבודה פיזית אחרת. פעילות משותפת תוך כדי השיחה יכולה להגביר את תחושת הביחד בשיחה, כל עוד זו לא פעילות שדורשת קשב קוגנטיבי או רגשי גבוה מידי. יש אנשים שמרגישים יותר בנוח כשהם בשליטה, כשמתכננים שיחה קשה הרבה פעמים לוקחים את השליטה מאותו אדם, לתת להם לעשות משהו שהם מכירים ברקע יכול למנוע מה את תחושת איבוד השליטה ולאפשר להם להיות יותר נוכחים בשיחה.
ועוד כמה כללי אצבע טובים:
תוודאו שיש לכם (ולבני השיחה שלכם) זמן ואתם לא תצטרכו פתאום לקטוע את השיחה באמצע.
תורידו נוכחות של הסחות דעת, בעיקר טלפונים. שיהיו מחוץ למרחב הראייה והשמיעה שלכם. הם יכולים לפגוע מאוד בקשב שלכם ובתחושה של כל צד שבאמת מקשיבים להם.
Comentários