במדינה שבה האקלים הפוליטי הופך לסוער לעיתים רבות, דחופות אנו מוצאים את עצמנו בשיחות שבהן הלהט יכול לעלות במהירות ולעיתים לחוסר שליטה. במצבים כאלו הטונים עולים, והאווירה יכולה להשתנות מהר, מה שמשאיר רבים מאיתנו לבחור בין שתי אפשרויות: להעלות את הטונים כדי להשוות ולהשתלב בשיחה, או להתנתק ולהיסגר בתקווה שהשיחה תכבה מעצמה. בשני המקרים לרוב האווירה סביב השולחן או בין האנשים כבר השתנתה ונשאר טעם מוזר באוויר שלא מאפשר "לחזור לשגרה כרגיל".
שתי האופציות אלו לא אידיאליות בלשון המעטה. ג'וליה דהאר Julia Fetherston Dhar מנסחת את זה באופן כל כך יפה וכל כך כואב:
"הבוז החליף את השיח" "Contempt has replaced conversation".
את הרצאת הTED שלה היא מקדישה להסבר שלה על איך לא להסכים באופן מועיל ומכבד, מתוך הניסיון שלה בעולם הדיבייט.
למרות שהנטייה הטבעית שלנו (של רובינו לפחות) להתמודד עם חוסר הסכמה בתוך שיחה היא להקצין את העמדות שלנו, דהאר מלמדת שהדיבייטרים הטובים והמשכנעים ביותר דווקא מתחילים מלמצוא מכנה משותף עם האדם שלא מסכים איתם, כלומר להצביע על לפחות משהו אחד שכולנו כן יכולים להסכים עליו, גם אם מדובר בבסיס משותף די צר. הבסיס המשותף הזה מאפשר לשני הצדדים לדבר על הקונפליקט בינהם מתוך הכרה שהוא מתקיים במציאות משותפת ולא כאילו אנחנו חיים ביקומים שונים.
הדבר הכי אמיץ ומפחיד ומדהים שהיא מציעה לנו לעשות הוא לפתח ענווה ולהיפתח לרעיון שיכול להיות שאנחנו טועים, מה שהיא מכנה "הצניעות של הספק". הצניעות הזו, לפי דהאר, הופכת אותנו למקבלי החלטות טובים יותר. אנחנו נוטים להיקשר מאוד לעמדות שלנו כך שאנחנו מרגישים בסופו של דבר שהן חלק מהזהות שלנו.
במצב זה אותנו בהכרח נישאר מקובעים.
יש עוד המון מה להגיד על איך לא להסכים בשיחות, אבל לשם התחלה, למי שרוצה להעמיק יותר אני ממליצה להקשיב להרצת טד של דהאר.
Comentarii